אור UV הוא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורכי גל קצרים מאור הנראה אך ארוכים יותר מקרני רנטגן. ניתן לחלק את ספקטרום ה-UV לשלוש קטגוריות: UV-A, UV-B ו-UV-C. ל-UV-A יש את אורכי הגל הארוכים ביותר והוא קיים באור השמש, בעוד ש-UV-B אחראי לכוויות שמש ונזק לעור. UV-C הוא בעל אורכי הגל הקצרים ביותר והוא הסוג המזיק ביותר של קרינת UV, שכן היא נספגת ב-DNA וגורמת נזק לתאים חיים.
ההבדל הגדול ביותר בין אור UV לאור UV-C הוא אורך הגל. כאמור, ל-UV-C יש אורכי גל קצרים בהרבה מ-UV-A או UV-B, מה שהופך אותו ליותר יעיל בשבירת קשרים מולקולריים. בעוד UV-A ו-UV-B משמשים ביישומים שונים כגון דבקים או מיטות שיזוף, UV-C משמש למטרות חיטוי ועיקור.
אור UV-C משמש לעתים קרובות להרוג חיידקים ווירוסים. זה פועל על ידי שיבוש ה-DNA של חיידקים, וירוסים ומיקרואורגניזמים אחרים, מונע מהם להתרבות ובסופו של דבר להרוג אותם. בשל כך, נעשה שימוש באור UV-C בתעשיות שונות, כולל שירותי בריאות, ייצור מזון ומשקאות וטיפול במים כדי לסייע בשמירה על סביבה סטרילית.
כדי להפיק אור UV-C, יש צורך בסוג מיוחד של נורה. נורות אלו מכילות אדי כספית וציפוי זרחני הפולט קרינת UV-C כאשר אדי הכספית מתלהבים מזרם חשמלי. נורות UV-C מגיעות בגדלים ובצורות שונות ובעלות הספק שונה, בהתאם ליישום. הם יכולים לשמש במערכות טיהור אוויר, מתקני טיהור מים, ואפילו מכשירים כף יד לסטריליזציה.
לסיכום, ההבדל העיקרי בין אור UV לאור UV-C הוא אורך הגל. ל-UV-C יש אורכי גל קצרים יותר והוא משמש בעיקר למטרות חיטוי ועיקור. חשוב לציין שחשיפה ממושכת לקרינת UV-C עלולה להזיק לאורגניזמים חיים, ולכן יש לנקוט באמצעי בטיחות נאותים בעת טיפול במנורות או מכשירים UV-C.
